מה בין צו מוסרי להתנהגות מוסרית
עבירות פליליות מכילות רשימה ארוכה של פשעים ועבירות של אדם נגד חברו או נגד מוסד כלשהו. לרוב, אנו שומעים על עבירות מסוגים אלו בכלי התקשורת ובעיתונות הכללית בשל היותן עבירות חמורות שכלל החברה רואה אותן כסטייה חדה מנורמה החברתית והזק גדול לשלום הציבור. אלא שלרוב אנו עדים למקרי אלימות ועבירות מסוגים אלו כאשר מדובר במקרי קיצון ומקרים שבהם המעורבים בפרשה הנם אישיות בכירות או ידועני שם.
בתוך הארסנל החוקתי הנכלל תחת הכותרת עבירות פליליות אנו מוצאים מגוון רחב של נושאים שחלקם נוגעים גם לציבור הרחב. לעתים חוסר המודעות או הזילות החברתית כלפי עבירות הנחשבות לכאורה קלות מעודדת לא מעט מהאנשים הנמצאים בתוך חברה זו לבצעם לא משוא פנים. עבירות אלו מכונות גם בלשון הגה עבירות צווארון לבן ופעמים רבות מתבצעות במסגרת עבירה על דיני עבודה והעלמות רכוש זאת כדי להבדיל עבירות אלו מפשעים חמורים בתחום השוד, רצח, גנבה, הטרדה מינית וכיוצא באלו. התקשורת מאפיינת עבירות מסוגים אלו לרוב לאלו הישובים על כסא מנהלים אך לא רק אלו הישובים על כסא מנהלים נכללים תחת קטגוריה זו.
ככלל, העבירות הנפוצות הם דווקא עבירות מסוגים אלו.המפורסמות שבהם הם העלמות מס.
מדינות רבות בעולם המערבי פיתחו בשנים האחרונות אמצעי אכיפה מוגברים למדי בתחום העלמות המס. בניגוד למדינות העולם השלישי ששם נושא זה פרוץ למדי ונחשב כשטח הפקר הרי שבעולם המערבי האפשרויות העומדות בפני אמצעי האכיפה מטילות את חיתתם על ישובי הארץ.
אלא שכאן אנו מגיעים לתשלובת הנידונה בשנים האחרונות בתחום חוקה, משפט וקרמינולוגיה חברתית. השאלה הנידונה בתחום האכיפה הנה כיצד ניתן לנתב את ההתנהגות הציבורית לרמה כזו שהאכיפה לא תוצרך כלל או תוצרך ברמה סבירה.
מה בין מוסריות להתנהגות מוסרית?
על מנת להמחיש את השאלה הנדונה אנו נרצה לתת דוגמה נפוצה מתחום הפסיכולוגיה החברתית וחקר ההתנהגויות.
נניח למשל שיש גן ילדים המעוניין לדאוג שההורים יוציאו את ילדיהם מהגן בשעה שנקבעה ולא יאחרו. באופן כללי אם ההורים מאחרים הרי שהם מרגישים אי נעימות ונקיפות מצפון גדולות, בשל העובדה שהם חורגים מהנורמה החברתית המקובלת וגם שהם פוגעים באופן מוסרי ערכי וגם מעשי בגננות ובצוות הגן. הסברא, האכיפתית תאמר שעל מנת לצמצם את היקף התופעה הרי שעלינו להתחיל להטיל קנסות על הורים מאחרים. לצורך משל על כל חצי שעה של איחור תוספת של 100 ש"ח וכיוצא בזה. לכאורה היינו אומרים שקנסות אלו ירתיעו את ההורים וכך היקף התופעה יצטמצם. אלא שמחקרים שנעשו בשנים האחרונות הצביעו על ממצאים הפוכים לגמרי. לא רק שהיקף התופעה לא הצטמצם אלא גדל פי כמה וכמה. מדוע זאת? וכאן הדיון הערכי פסיכולוגי נותן את דעתו- בני האדם מנתבים את התנהגותם בהתאם לנורמה חברתית מסיבות הסכמיות אינטרסנטיות, לצד צו מצפוני פנימי להתנהגות מוסרית כלפי האחר. אי תשלום על הנהגות לא ראויה תלווה בנקיפות מצפון ואי נעימויות אשר מכאיבות לרבים רק בשל העובדה שהם מרגישים שהם פוגעים במישהו מבלי להיענש. אך מכיוון שהתנהגות זו מומרת מעתה לקנסות המבצעות את העונש לכאורה, הרי שצו המצפון שמנתב אותנו מאבד מערכו וכל פעם שאחד ההורים ירצה לאחר הוא יחשב איחור זה במדדים כלכליים גרידא.
הרי שדיון זה מושלך ישירות אל תחום האכיפה בהעלמות המס. לדברי עו"ד פלילי בחיפה - הגברת המודעות בחברה לעובדה שהעלמות מס כמוהם כסטייה חברתית גדולה יכולה להשפיע השפעה כבירה בפן חברתי תופעתי לא פחות מהטלת קנסות כספיים מוגדרים על כל אחוזים מסוימים של העלמות מס.
בתוך הארסנל החוקתי הנכלל תחת הכותרת עבירות פליליות אנו מוצאים מגוון רחב של נושאים שחלקם נוגעים גם לציבור הרחב. לעתים חוסר המודעות או הזילות החברתית כלפי עבירות הנחשבות לכאורה קלות מעודדת לא מעט מהאנשים הנמצאים בתוך חברה זו לבצעם לא משוא פנים. עבירות אלו מכונות גם בלשון הגה עבירות צווארון לבן ופעמים רבות מתבצעות במסגרת עבירה על דיני עבודה והעלמות רכוש זאת כדי להבדיל עבירות אלו מפשעים חמורים בתחום השוד, רצח, גנבה, הטרדה מינית וכיוצא באלו. התקשורת מאפיינת עבירות מסוגים אלו לרוב לאלו הישובים על כסא מנהלים אך לא רק אלו הישובים על כסא מנהלים נכללים תחת קטגוריה זו.
ככלל, העבירות הנפוצות הם דווקא עבירות מסוגים אלו.המפורסמות שבהם הם העלמות מס.
מדינות רבות בעולם המערבי פיתחו בשנים האחרונות אמצעי אכיפה מוגברים למדי בתחום העלמות המס. בניגוד למדינות העולם השלישי ששם נושא זה פרוץ למדי ונחשב כשטח הפקר הרי שבעולם המערבי האפשרויות העומדות בפני אמצעי האכיפה מטילות את חיתתם על ישובי הארץ.
אלא שכאן אנו מגיעים לתשלובת הנידונה בשנים האחרונות בתחום חוקה, משפט וקרמינולוגיה חברתית. השאלה הנידונה בתחום האכיפה הנה כיצד ניתן לנתב את ההתנהגות הציבורית לרמה כזו שהאכיפה לא תוצרך כלל או תוצרך ברמה סבירה.
מה בין מוסריות להתנהגות מוסרית?
על מנת להמחיש את השאלה הנדונה אנו נרצה לתת דוגמה נפוצה מתחום הפסיכולוגיה החברתית וחקר ההתנהגויות.
נניח למשל שיש גן ילדים המעוניין לדאוג שההורים יוציאו את ילדיהם מהגן בשעה שנקבעה ולא יאחרו. באופן כללי אם ההורים מאחרים הרי שהם מרגישים אי נעימות ונקיפות מצפון גדולות, בשל העובדה שהם חורגים מהנורמה החברתית המקובלת וגם שהם פוגעים באופן מוסרי ערכי וגם מעשי בגננות ובצוות הגן. הסברא, האכיפתית תאמר שעל מנת לצמצם את היקף התופעה הרי שעלינו להתחיל להטיל קנסות על הורים מאחרים. לצורך משל על כל חצי שעה של איחור תוספת של 100 ש"ח וכיוצא בזה. לכאורה היינו אומרים שקנסות אלו ירתיעו את ההורים וכך היקף התופעה יצטמצם. אלא שמחקרים שנעשו בשנים האחרונות הצביעו על ממצאים הפוכים לגמרי. לא רק שהיקף התופעה לא הצטמצם אלא גדל פי כמה וכמה. מדוע זאת? וכאן הדיון הערכי פסיכולוגי נותן את דעתו- בני האדם מנתבים את התנהגותם בהתאם לנורמה חברתית מסיבות הסכמיות אינטרסנטיות, לצד צו מצפוני פנימי להתנהגות מוסרית כלפי האחר. אי תשלום על הנהגות לא ראויה תלווה בנקיפות מצפון ואי נעימויות אשר מכאיבות לרבים רק בשל העובדה שהם מרגישים שהם פוגעים במישהו מבלי להיענש. אך מכיוון שהתנהגות זו מומרת מעתה לקנסות המבצעות את העונש לכאורה, הרי שצו המצפון שמנתב אותנו מאבד מערכו וכל פעם שאחד ההורים ירצה לאחר הוא יחשב איחור זה במדדים כלכליים גרידא.
הרי שדיון זה מושלך ישירות אל תחום האכיפה בהעלמות המס. לדברי עו"ד פלילי בחיפה - הגברת המודעות בחברה לעובדה שהעלמות מס כמוהם כסטייה חברתית גדולה יכולה להשפיע השפעה כבירה בפן חברתי תופעתי לא פחות מהטלת קנסות כספיים מוגדרים על כל אחוזים מסוימים של העלמות מס.